<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן ע"ט</h1>
<h2>דף מ.</h2>
הטוען לחבירו כספים ומרגליות וכפר לו בכספים והודה במרגליות ואמ' לו הילך מרגליתיך. והשיב התובע אלו המרגליות לא היו שלי כי שלי היו גדולות ואלו קטנות הן פסק רב האיי ז"ל דליכא עליה שבועה דטענו חטים והודה לו בשעורים הוא. ואם לא נתן לו הנתבע המרגליות לא מחייבינן ליה למיתבינהו ניהליה, כדרבה בר נתן דאמ' טענו חטין והודה לו בשעורים פטור אפי' משעורים. אי תפס לא מפקינן מיניה. וכן הילכתא.
